החלטה בתיק עמ"נ 34551-03-13

המבקשים - המערערים, עתרו כי בית המשפט יפתור אותם מחובת הפקדת עירבון או לחלופין כי הוא יצמצם את העירבון בצורה משמעותית. הערעור מתייחס לקביעת המשיבה 4 לפיה ישולם למשיב 1 שכר טרחה בשיעור שנקבע בהחלטה, עבור עבודות שבצע לטענתו (אותה מבקשים מכחישים) במסגרת מינויו כשמאי מכריע לקביעת ירידת ערך דירות המבקשים במסגרת תיקי ערר שנדונו בפני הוועדה.

מבקשים טוענים כי בינם לבין המשיב 1 לא נקשר מעולם הסכם שכר טרחה. לטענתם, המשיב 1 נמנע במשך חודשים ארוכים להוציא לצדדים הצעה כתובה בדבר שכר טרחתו, כאשר ב"כ המבקשים הודיעה לו בכתב במפורש, כי לא יתחיל לפעול בטרם יקבל את הסכמת המבקשים לתשלום שכרו. גן לאחר שהמשיב 1 שלח הערכה של השכר, הודיעה לו ב"כ המבקשים כי מדובר בהערכה כללית, וכי הוא אינו רשאי להגיע לדירות המבקשים בטרם תהיה הסכמה מראש לשכר. בסופו של דבר נחתמו הסכמי פשרה בין רוב המבקשים לבין המשיבה 2. המשיב 1 הודיע כי הוא בצע עבודה חלקית, ובקש שכר עבורה. מדובר היה בסכום של 176,359 ש"ח, שהוועדה אישרה אותו, ללא התייחסות לטענות המשפטיות המהותיות של המבקשים וללא קיום דיון לבירור טענות אלה.

המבקשים טוענים כי לאור האמור לעיל, לערעור יש סיכויים טובים להתקבל. אם המשיב 1 בצע עבודות - הרי שהוא בצע אותן ללא אישור המבקשים, ועל דעת עצמו בלבד. עוד נטען כי ככל שהיתה למשיב 1 זכות לתבוע את שכרו, הרי שזכות זו התיישנה, או לחלופין - הוא השתהה שיהוי המאיין את זכותו, לאחר שהמבקשים שינו את מצבם לרעה. עוד צוין כי המשיב 1 נהג בחוסר תום לב, וכי לא יתכן כי הוא אכן בצע, כפי שהוא טוען, 65% מכלל העבודה.

המבקשים טענו כי מדובר בקבוצת אנשים עניים, קשי יום, קשישים, נכים וחולים, שחלקם ניצולי שואה. המבקשים טוענים כי למשיב 1 (כמו גם ליתר המשיבים) יש אינטרס בקיום ההליך, שכן אלמלא הוא יתקיים, הוא לא יוכל לאכוף את החלטת הוועדה במסגרת הליכי הוצל"פ. המבקשים הוסיפו כי המשיב 1 הפר את חובתו להקטין את נזקיו המוכחשים, כאשר "ישן על זכויותיו" במשך למעלה מ-7 שנים.

המשיב 1 הוא היחיד שהתנגד לבקשה. הוא טען כי יש מקום להבטיח את הוצאותיו בערעור. מדובר בהוצאות בהיקף של 20,000 ש"ח לפחות. הוא טען כי ב"כ המבקשים והמומחה מטעם המבקשים קבלו מהמבקשים שכ"ט בסכום של 800,000 ש"ח, וכי המבקשים קבלו במסגרת הפשרה תקבולים בסכום של 4 מיליון ש"ח.

המבקשים השיבו לתגובת המשיב 1, וטענו שיש לקבל את עמדתם בבקשה.

דיון

כדי לבחון את הבקשה, יש לבחון את סיכויי הערעור ואת מצבם הכלכלי של המבקשים. סיכויי הערעור מבוססים בעיקרם על טענת המבקשים לפיה המשיב 1 אינו זכאי לכל שכר טרחה שהוא, משום שהוא לא התקשר איתם בהסכם, והחל לפעול חרף העובדה כי הודע לו כל העת כי הוא אינו רשאי להתחיל בביצוע עבודתו בטרם התקבלה הסכמתם של המבקשים לשכר טרחתו. טענות אלה אינן משוללות סיכוי.

עוד נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים הוא קשה, וכי מדובר בקבוצת אוכלוסיה קשת יום וענייה.

לאחר בחינת הטענות, ולאר העובדה כי מדובר בקבוצה של 92 מבקשים, אני סבורה כי אין מקום להיעתר לבקשה במלואה.

לכן, אני קובעת כי סכום העירבון יעמוד על 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: